<h1>ארחות חיים הלכ' יו"ט סימן א'—ג'</h1>
<h2>דף טו:</h2>
כשם שמקדשין בלילי שבתות כך מקדשין בלילי ימים טובים ונוסח הקידוש וכל דינו כתבנו למעלה. ונראה שצריך לברך על הדלקת נר י"ט כמו בשבת לפי שכשם שמצוה לכבד שבת ולענגו כך מצוה לעשות בי"ט וזהו מכלל הכיבוד והעונג. וי"א שאין לברך כלל כיון שיכול להדליק כל זמן שירצה אינו חובה ואין בו משום שלום הבית. ומי שהיה אוכל בערב י"ט וקדש עליו היום כל דינו כמו בע"ש. וחייב אדם לאכול ג' סעודות בי"ט כמו בשבת ולקבען על היין ולבצוע על ב' ככרות שלימות זכר למן שהיה יורד בי"ט והיה משנה מבערב ויש כתבו שהסעודה הג' בי"ט היא כשאוכלין תבשיל אחר לבד הראשון ואע"פ שאין מפסיקין בה בברכת המזון לא החמירו רק בשבת לפי שגם בשבת לא מצאנו המצוה הזאת מבוארת בתורה רק מדקדוקי המקראות ואינן אלא אסמכתא בעלמא ודי לנו לדקדק בה בשבת משום חומרא דשבת לא בי"ט שאנו אופין ומבשלין בו כל צרכי היום. וכל הימים טובים אסורין בהספד ותענית ואפילו חולו של מועד אבל באכילת הפת בחש"מ רשות ובלבד שיהיה מטפל בפירות ולא יתענה ואפשר לומר דוקא להתענות מחמת עסקיו או מחמת יאוש שמחת י"ט הוא שאסור אבל מחמת תשובה וחסידות תעניתו לו תענוג ומותר ומ"מ אין ראוי להרגיל על זה ואעפ"כ נמצא מי שמופלג בחסידות שמתענה בשבתות ובי"ט.
